חסמים אלה, פעמים רבות אינם מודעים ומביאים להסלמת הסכסוך והמחלוקת.
מה הם אותם חסמים וכיצד ניתן להתמודד עימם?
1. תפיסת מצב תחרותית
אנו נוטים לראות את הדברים כניצחון או הפסד: ניצחון שלנו משמעו הפסד לצד השני וניצחון הצד השני, משמעו, בהכרח הפסד שלנו, במצב כזה אנחנו לא מעוניינים ליישב את הסכסוך כי אם לנצח את הצד השני, כך נוצר מצב בו כל אדם דואג לענייניו ולאינטרסים שלו בלבד.
איך להתמודד עם החסם:
o להבין שלעתים קרובות ניתן למצוא פתרון שייתן מענה לשני הצדדים, לא תמיד קיים חסר, ניתן למצוא פתרונות יצירתיים שמאפשרים לשני הצדדים לצאת מורווחים.
o ניצחון לא תמיד מדבר רק על הרווחים ממשיים, לעתים התנצלות, הערכה, הוקרה וכו' מהצד השני נחשבים כניצחון.
2. חולשה והתכנסות
כאשר אנו נמצאים בסכסוך, מצד אחד אנו חשים חולשה וחוסר אונים כנגד המצב, חרדה, דאגה וחוסר שליטה ומשום כך איננו יכולים לקבל החלטות. מן הצד השני, אנו נוטים להתכנס בעצמנו ולא מסוגלים לראות את זולתנו, אנו חשדנים עוינים וממוקדים בעצמנו, החולשה וההתכנסות מזינים זה את זה במעגל אינסופי ובמצב כזה לא ניתן ליישב את הסכסוך.
איך להתמודד עם החסם:
o להבין שגם הצד השני מרגיש אותו דבר, ולכן אם נשתמש בדרך של העצמה של הצד השני והכרה בקושי שלו, כלומר נהיה אמפתיים, הוא יעבור מחוץ לחולשה, יהפוך יותר רגוע ובטוח בעצמו ויעבור עובר מחולשה לכוח. הוא יזנח את ההתכנסות העצמית, יהפוך ליותר קשוב, פתוח, נותן אמון ומבין כלפיי – ככלל, יעבור מריכוז בעצמי להיענות לצד השני.
o ככל שאני יותר פתוח כלפיך, כך אתה מרגיש יותר חזק, ככל שאתה יותר פתוח כלפיי, כך אני מרגיש יותר חזק, בדרך זו נחזק את המעגל החיובי, והתקשורת תשתנה ואף תיווצר מחדש.
3. חיבור בין האנשים לבעיה
כאשר מיטשטש ההבדל בין הבעיה שיש לפתור לבין מערכת היחסים בין האנשים, אנחנו נוטים לייחס לזולת כוונות רעות, מחשבות זדון ורצון להכעיס ולא מנתחים את המצב בצורה הגיונית ובחיפוש דרכים לפתרון.
איך להתמודד עם החסם:
o לנסות להבין את צורת החשיבה של הצד השני על-ידי כניסה לנעליו, הבנה אינה בהכרח הסכמה!
o לנסות לבנות מערכת יחסי אמון עם הצד השני, כך ששניכם תראו את עצמכם כשותפים במאמץ בפתרון הסכסוך.
o לא לערב כעס על הסיטואציה עם כעס על האדם, לא לייחס לאדם תכונות אופי שליליות רק משום שיש בנינו חילוקי דעות.
4. התבצרות בעמדות
חסם זה הוא שכיח ביותר, אנו ננעלים, מתקשים להיפרד מהעמדות שלנו, תופסים את עמדת הצד השני כמאיימת ומתנכלת ורואים רק את עמדתנו כצודקת.
התמודדות עם החסם:
o לעבור מהתבצרות בעמדות לדיון על צרכים ואינטרסים, פעמים רבות אנו נוטים להתבצר בעמדותינו אולם בפועל הצרכים והאינטרסים שלנו לא זהים למה שאנו "מצהירים" בעמדותינו, לדוגמא הצהרת העמדה "אני לא מוכן לבצע המשימה הזו", נובעת מקושי בביצוע המשימה, מחסור בזמן, תחושה של חוסר הערכה וכו, כאשר נזהה את הצורך המסתתר מתחת לעמדה: סיוע בביצוע, תוספת זמן, הערכה והוקרה לקיים שיח פרקטי ומעשי עם הצד השני ולהגיע לפתרונות.
5. השפעות חיצוניות על הסכסוך
כמו בנושאים רבים בחיינו, גם על הסכסוכים בהם אנו מעורבים, יש לחברה הסובבת אותנו השפעה רבה על דעתנו ועל עיצוב הסכסוך וההתמודדות אתו. תהליך הזה מבוסס על תהליך ההשוואה החברתית: לאנשים יש דחף לבדוק את הלימות התנהגותם אל מול החברה מסביב.
התמודדות עם החסם:
o הבנה שהסכסוך ותוצאותיו משפיעים עליי והמחירים שאני מוכן לשלם או לא מוכן לשלם שונים ממה שאחרים יהיו מוכנים לקבל ולשלם, ותוצאות הסכסוך כמו גם תוצאות יישוב הסכסוך ישפיעו עליי בלבד ולכן צריכים להתאים לי ולא לסביבה.
6. חיפוש אחר ה"צדק"
אנחנו מחפשים אחר הצדק והאמת האבסולוטית, פעמים רבות קשה למצוא אותן והאמת חמקמקה.
רוב המריבות הן על הפרשנות ומשום כך קיימות שלוש אמיתות: האמת שלי, האמת שלך והאמת.
התמודדות עם החסם:
o הבנה שלכל אחד האמת שלו ולכן אולי לא נצליח להכריע מי צודק ומי טועה אבל נצליח ליישב את הסכסוך
o קביעת מדדים אובייקטיביים כמו מחירונים (לוי יצחק וכו), וקריטריון אובייקטיביים קביעת מחיר על ידי זימון שמאי אובייקטיבי. קל לנו יותר להיכנע לקריטריון אובייקטיבי – מוסכם, מאשר אחד לשני.
7. אהבת רווח ושנאת הפסד
אנחנו מגיבים בצורה שונה לרווח והפסד. אנחנו שונאים יותר להפסיד, מאשר אוהבים לנצח, אפילו אם מדובר באותו הסכום.
הפסד מושך את תשומת הלב שלנו יותר מרווח. הימנעות מהפסד נתפסת כהצלחה גדולה יותר מאשר רווח זהה.
איך להתמודד עם החסם:
o להתמקד בתוצאת ההסכמה, ולא במה היה יכול להיות.
o להבין שכל צד שמוותר, גם מרוויח, לא תמיד מדובר בהפסד ורווח שווים בהכרח - לא פעם נותן צד אחד דבר בעל ערך יחסי קטן, ומקבל בתמורה דבר משמעותי לטווח הארוך, לעתים שווה להפסיד בקטן כדי להרוויח בפעם הבא בגדול בנושא שחשוב לי יותר. התנצלות היא דוגמה ל"הפסד" של צד אחד, שמכיר בכך שפגע בצד השני, לעתים התנצלות שלי נחשבת כרווח של הצד השני אבל לי לא "עולה" דבר ולא נחשבת בעיני כהפסד.
8. תפיסה חד ממדית של הסכסוך
כל צד רואה את הדברים ומפרש אותם דרך משקפיו שלו, בהתאם לתפיסותיו, אמונותיו, ניסיונו, רגשותיו ודעותיו.
התמודדות עם החסם:
o להבין שזה קיים, מוטבע בכולנו. ההבנה שאנחנו שני אנשים שונים עם דעות שונות וניסיון חיים שונה שהובילו אותנו לדעותינו, יביא אותנו להבנה שאמנם יש לנו בעיה משותפת והסכסוך אמנם רע אבל הצד השני לא רע ולא פועל מרוע אלא מניסיון עבר עם סיטואציות ואנשים אחרים. מכאן הדרך לקבלה והבנה של השני ולחיפוש אחר פתרון, קצרה.
9. שיפוטיות
החסם הגדול ביותר לתקשורת בין אישית הוא נטיית האדם לשפוט את זולתו, לבקר, להעריך, לאשר או לדחות.
התמודדות עם החסם:
o לשים סימני שאלה סביב הפרשנות הקבועה, לנסות לבחון פרשנויות אחרות לדברים שנעשו או נאמרו, לא להשלים מידע לבד.
o התייחסות פרקטית - התבוננות קדימה ולא אחורה, השיפוטיות משאיר אותנו עם עוולות העבר, התבוננות קדימה אל העתיד מעבירה את השיח מהטעויות שלך לשיח שבו אני מסביר מה הרגשתי בעקבות ההתנהגות וההתנהלות שלך ומה יגרום לי להרגיש אחרת וטוב יותר בעתיד, לדוגמא: במקום להגיד "אתה מאחר כרוני" (שיפוטי ומבקר), לומר: "כשאתה מאחר אני מרגיש שהזמן לי לא חשוב בעינייך, הייתי שמח אם בפעמים הבאות תגיע בזמן" (פרקטי ומקדם).
10. הרצון לחוש טוב עם עצמנו
בכל אדם קיים הצורך להרגיש טוב עם עצמו ולחוש משמעות בעשייתו, לשם כך לעתים אנחנו מכירים רק בצדקתנו ולא רואים את הדברים מנקודת מבטו של הצד השני.
התמודדות עם החסם:
o להסתכל על הדברים מעיני הצד השני ולנסות להבין מה הוא רואה וכיצד הוא חש.
o להבין שלעתים אתה צודק ואני לא טועה הוא ההגדרה הנכונה ביותר למצב.
זכרו לשמור על האופטימיות, למרבית הסכסוכים ניתן למצוא פתרון.
כשהצד השני יראה אתכם אופטימיים ומחייכים, רוב הסיכויים ש"יידבק" מכם ויהיה גם הוא פתוח לפתרונות.
בהצלחה☺️!
___________________________________________________________________
על הכותבת:
ליאת משיח, מייסדת "גישור. דרך חיים"
– המרכז לגישור, ייעוץ והדרכה ליישוב קונפליקטים ובניית הסכמות.
לפרטים נוספים וליצירת קשר להזמנת הרצאות וסדנאות לארגונים או לקבלת הצעת מחיר:
מעוניינים לקבל מדריך לבניית הסכמות ארגוניות?
לחצו כאן
נשתמע 😊